ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
50031-02-11
16/09/2013
|
בפני השופט:
חנה מרים לומפ
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ירושלים עו"ד עמית לוין
|
הנתבע:
בוריס בנימינוב עו"ד אלכס גפני - מטעם הסנגוריה הציבורית
|
הכרעת דין |
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של החזקת פרסום תועבה לפי סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
2. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 20.5.09 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם במחשבו כ- 274 קבצים של סרטים פדופילים.
במעשיו אלו, נטען, החזיק הנאשם ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.
3. בתשובתו לאישום, הודה הנאשם בהחזקה של מספר קבצים המכילים תכנים פדופילים, ברם בהיקף נמוך משמעותית מזה המיוחס לו בכתב האישום. עוד נטען, כי הנאשם לא היה מודע לכך שבמחשבו היה שמור מספר רב של קבצים, ומודעותו השתרעה על כמה עשרות קבצים בלבד.
בטרם החלה פרשת ההוכחות, העלה הנאשם, באמצעות ב"כ, טענה מקדמית לפיה יש להורות על ביטול כתב האישום מכוחה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק, בעטיה של אכיפה בררנית. טענה זו נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 8.4.13. נימוקיי יובאו להלן.
ראיות התביעה
4. מטעם התביעה העידו 2 עדים.
ע"ת מס' 1 - רס"מ יורם אפרתי
במועד הרלוונטי לכתב האישום שימש העד כחוקר מיומן על פי חוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 במפלג הונאה בירושלים.
העד היה שותף לחיפוש שנערך בביתו של הנאשם, שם נתפס מחשבו וכן 82 תקליטורים. התפוסים נלקחו לתחנה המשטרה, שם עמל העד על העתקת הדיסק הקשיח לדיסק קשיח משטרתי על מנת שניתן יהיה לבדוק את תכולתו. כן, נבדקה תכולת התקליטורים שנתפסו, ולגביהם לא נמצא ממצא חריג.
העד צפה בקבצים שהורדו מתוכנת ה"אימיול", והבין גם על פי שמות הקבצים, כי ישנם סרטים רבים הכוללים תוכן פדופילי, ובהם נראים ילדים בגילאים 5-15 בעת קיום יחסי מין. העד מציין כי הוא צפה בכל הסרטונים, אולם לא הצליח לקבץ את כולם בדיסק. מה שהצליח לצרוב מצוי בתקליטור שסומן ת/6. כמו כן העד סייע לחוקר גולדשמיט בהדפסת צילומי מסך. העד מסר עוד כי מספר חודשים לאחר בדיקה זו, ביום 7.10.09, נעשתה בדיקה נוספת בגדרה הפיק העד צילומי מסך המתעדים את שמות הקבצים, תאריך ההורדה ומיקומם.
העד סיפר כי בבדיקת "סל המחזור" מצא כי ישנם קבצים נוספים שנמחקו, אולם בעת הבדיקה לא יכול היה העד לעמוד על טיבם.
העד הדגיש כי הממצאים על פיהם הוצא צו החיפוש, הם הפרטים שהופקו על פי כתובת IP ברגע נתון, שהיא כתובתו של הנאשם, על כן אין נפקות לשאלה האם כתובת ה- IP משתנה מעת לעת עם כל חיבור מחדש לאינטרנט.
במסגרת עדותו של העד הוגשו בהסכמה מסמכים שונים, כדלהלן:
דו"ח החיפוש- סומן ת/1; דו"ח הפעולה- סומן ת/2; צילום הדיסק הקשיח- סומן ת/3; דו"ח העתקת חומר מחשב - סומן ת/4;דו"ח בדיקת חומר מחשב- סומן ת/5; תקליטור- סומן ת/6; תדפיס צילומי מסך- סומנו ת/7.
ע"ת מס' 2 - רס"מ מיכאל גולדשמיט
העד משמש כחוקר במפלג הונאה מזה 17 שנים.
בעדותו ציין כי החקירה נפתחה בעקבות פנייה של האינטרפול ליחידה הארצית על אודות תכנים בעייתיים שהורדו מהאינטרנט מכתובות IP שנמסרו לה. היחידה הארצית, באמצעות פנייה לחברות התקשורת, איתרה את הכתובות מהן בוצעה הורדת התכנים, בין היתר כתובתו של הנאשם.
העד חקר את הנאשם במסגרת תחקור ראשוני, עוד קודם נודעה לו מהות תוכנם של הקבצים במחשבו של הנאשם. לאחר הצפייה בקבצים ובתאריך הורדתם, זומן הנאשם לחקירה שנייה בה מסר הנאשם, כי במשך שנתיים הוא הוריד סרטים מהאינטרנט וצפה בהם. גרסת הנאשם הייתה, כי הוא אסף את הסרטים על מנת למוסרם למשטרה, אולם הוא לא ידע היכן למוצאה. הנאשם ציין גם שהוא מחק חלק מהסרטים, ואכן כאשר בדק את "סל האשפה" נמצא סרט אשר מחק הנאשם, למרות שטרם מסר אותו למשטרה.